תמונה- דוברות המועצה

​

עובד נור: "באנו יחד עם השותפים שלנו לפרויקט, לבדוק שהעבודות מתבצעות ע"פ מה שנקבע ולשביעות רצון התושבים. ההשקעה בשיפוץ בתי הוותיקים היא ראויה בכל רמה ערכית, וזוהי זכות גדולה לעזור להם. אלו הם בוני הישובים הנזקקים לעזרה- ואנו נהיה שם בכדי לסייע להם לחיות בכבוד ובתנאים הולמים".

 

חשוב לציין כי זהו פרויקט ממשלתי בעל מנגנון קפדני וקריטריונים ברורים בדבר הזכאות להשתתף בשיפוץ. בין השאר יכלו להיכלל בו רק יישובים אותם הגדירה המדינה, ע"פ מדד הסוציו-אקונומי (דירוג הלמ"ס).

 

אותם קריטריונים מחמירים היו לאורך כל התהליך, כאשר המחלקה לשירותים חברתיים בגלבוע (בראשותה של רחל ברנע-אמרגי), נתבקשה להמליץ על רשימת הקשישים הזכאים לשיפוץ, ובהתאם לכך ולבדיקות נוספות, קיבלו נציגי משרד השיכון החלטה היכן תתבצע העבודה.

 

גם השיפוץ עצמו לא היה אחיד, אלא תלוי סקר מקדים אותו עשה מהנדס מטעם משרד השיכון, ששכלל בכל בית את הבעיות הממשיות בדיור יחד עם רצון הדיירים, לכדי תכנית עבודת לקבלן המבצע.

 

פרויקט "שיקום שכונות", הוא פרויקט חברתי- תשתיתי משמעותי, והוא מוגדר בגלבוע כפרויקט אסטרטגי, בהובלתם של ענת מור, מנהלת מטה האסטרטגיה וארגון, ביחד עם דודי בונפיל, סגן ראש המועצה וראש מינהל לתושב. הפעילות בגלבוע מגיעה לאחר למידה וההפנמה של הצרכים והדרכים בהם ניתן לפעול היטב לצמצום פערים בין אזור המגורים של אוכלוסיות המרקם הוותיק לאזורי הבניה החדשה.

 

הפרויקט כאמור מנוהל ע"י משרד השיכון, והוא מתקיים בעיקר בשכונות שבערי הפריפריה. מלבד שיפור תנאי הדיור והפיכת הסביבה לנעימה ובטוחה יותר, התכנית הארצית כוללת פרויקטים חברתיים של פיתוח מנהיגות מקומית שתהיה שותפה לחיזוק הקהילה.

 

עובד נור: "התכנית מביאה לרווחה ושיפור איכות החיים, וכוללת השקעות תקציביות ניכרות של משרד השיכון בתושבי הגלבוע. בכל בית שהגענו אליו ראינו שביעות רצון ואופטימיות לעתיד, וזה שווה הכול מבחינתנו".